רובינשטין ואח' נ' ביטוח ישיר בע"מ

פסק דין

בכל זמן הרלוונטי לתביעה:

1.התובעת מספר 2 היתה הבעלים של רכב פרטי מסוג סיטרואן 5 C מ.ר. 8266936 (להלן- "הרכב");

2.התובע מספר 1 היה בעל פוליסת הביטוח ברכב;

3.הנתבעת בטחה בביטוח מקיף את השימוש ברכב.

ביום 20.12.10 היה הרכב בתיקון במוסך. התובע 1 ביקש מבעל המוסך שידאג לכך שעובד שלו ינהג

ברכב ויעבירו לביתו של התובע מספר 1. אין מחלוקת בין הצדדים שהנהג שעבד במוסך היה למעלה

מגיל 24 שנה ובעל ותק בנהיגה של יותר משנה אחת. בעת שנהג העובד ברכב אירעה תאונת דרכים

אשר כתוצאה ממנה ניזוק הרכב והוכרז כ"אובדן כללי" שכן עלות תיקון הנזקים היתה בשיעור של

67.47% מערך הרכב כולל מע"מ.

התובעים פנו אל הנתבעת על מנת שתשלם תגמולי ביטוח בגין אובדן הרכב, אך הנתבעת סירבה לעשות זאת בטענה שבעת כריתת חוזה הביטוח מסרו לה התובעים שהנהג העיקרי ברכב הוא התובע מספר 1 ולא התובעת 2, שכן אם התובעת 2 היתה הנהגת העיקרית ברכב, אזי פרמיית הביטוח היתה גבוהה בסך של כ-1,500 ₪.

משסירבה הנתבעת לשלם את תגמולי הביטוח, הגישו התובעים את תביעתם זו.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת שוב את נושא גובה פרמיית הביטוח, וכן טענה ששווי הרכב אינו 27,000

₪ אלא כ-18,000 ₪. לכתב ההגנה צירפה הנתבעת תמלילי שיחות עם התובעת 2.

התובעים העידו בפני ואילו הנתבעת לא העידה אף עד.

התאונה ארעה ביום 20.12.10 והתמלילים אותם צרפה הנתבעת לכתב ההגנה הינם מיום 28.12.08.

נוהג קבוע וידוע אצל חברות הביטוח שחוזה הביטוח נכרת לשנה אחת. משמע מכך, שבין השיחה מחודש 12.08 ועד ליום התאונה, חידשו התובעים את פוליסת הביטוח לפחות פעם אחת. הנתבעת לא המציאה כל תיעוד או מסמך או מידע מה היה בעת חידוש פוליסת הביטוח לשנת 2010, כך שכל התמלילים אותם היא הגישה במצורף לכתב ההגנה, אינם רלוונטיים לתביעה שבפני.

בנוסף, אין מחלוקת שהנהג שנהג ברכב בעת התאונה היה למעלה מגיל 24 שנה והוותק שלו בנהיגה היה יותר משנה, כך שגם אם היו הגבלות בפוליסה לעניין הנהג, אין הגבלות אלו חלות על התאונה הנדונה ולא הייתה כל הגדלת סיכון כלפי הנתבעת.

טענה נוספת של הנתבעת היא לגבי שווי הרכב, אך לענוין זה לא העידה הנתבעת כל עד ולא הגישה לבית המשפט כל חוות דעת שהיא.

לאחר שדחיתי את טענות הנתבעת לעניין החבות, יש לדון בשאלת הנזק.